
קריאת מגילת איכה בתשעה באב: מרחב רגיש‑טראומה לאבל לאומי ואישי אחרי ה-7 באוקטובר
לקראת תשעה באב: כיצד להפוך את קריאת מגילת איכה למפגש קהילתי רגיש‑טראומה, המחבר בין כאב לאומי, פגיעות מיניות ואבל אישי מאז 7 באוקטובר – ובונה תקווה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לקראת תשעה באב: כיצד להפוך את קריאת מגילת איכה למפגש קהילתי רגיש‑טראומה, המחבר בין כאב לאומי, פגיעות מיניות ואבל אישי מאז 7 באוקטובר – ובונה תקווה.
מפגש קהילתי לתשעה באב: קריאת מגילת איכה, שירה ושיתוף אישי כתגובה לכאב הלאומי והאישי שאחרי ה-7 באוקטובר. הצעה מבית דינה ליצירת מרחב של אבל, קהילה ותקווה. פורמט מותאם לקהילות בארץ ובעולם.
בפרשת שלח-לך, עם ישראל לא רק פחד מהכניסה לארץ – הוא מיאס בה. איך זה קשור לסיפור אמנון ותמר, ואיזו אהבה כן בונה יחסים עם הארץ?
בין יום הפטירה של רשב"י לשל ימימה אביטל, עולות שאלות עמוקות על גבולות, פגיעות, סמכות ואחריות – מצד המנהיגים: רבנים, מורים ומטפלים לקהילה. במציאות של טשטוש גבולות, נחוצה בחינה כנה: האם הקרבה משרתת העצמה – או תלות?
ימי זיכרון מעלים רגשות עזים, אך מה קורה כאשר מי שפגע מינית נפל במלחמה? המאמר עוסק בכאב, במורכבות ובצורך בהכרה ותיקוף דרך מעגלי עדות בקהילה
כמו יציאת מצרים, גם שיבה לדיבור היא גאולה. איך טראומה משתיקה, מדוע קול ודיבור צריכים להתחבר כדי להירפא, ומה מלמד אותנו משה על כוחן של מילים?
כמו בסיפור יציאת מצרים, גם מסע ההחלמה עובר דרך העבר. למה חשוב לספר את סיפורנו, איך זה מקדם ריפוי אישי, ואיך בית דינה יוצר מרחב בטוח לעדות ולטרנספורמציה.
נעמה פלסר מספרת על 'מעגל העדות' המתרחש בבית דינה, המבקש להתמקד בחוויה הסובייקטיבית של המתמודדים עם פגיעה מינית, ולשנות את ההתמודדות הקהילתית ביחס לפגיעה
עלינו לגייס את משאבי האמונה, הקהילה והמסורת ליצירת שפה חדשה-ישנה כפי שבא לידי ביטוי בטכס המתרחש בליל ט' באב בירושלים.