אירועים אלו מצריכים התמודדות מורכבת. הקהילה המטולטלת זקוקה להנהגה אמיצה, המשדרת  ביטחון, קשב ושקיפות.  הידיעה כי המקרה מטופל ע"י גורם חיצוני לקהילה, באופן מקצועי ומותאם לשפה ולערכים שלה, יכולה להנמיך את גובה הלהבות ולחזק את תחושת היציבות והמסוגלות של הקהילה, גם בתוך המצב המערער הזה.

עוד על האפשרויות להתערבות קהילתית בהובלת "בית דינה":

‎א. התערבות קצרת מועד כוללת  3-4 מפגשים  של צוות בית דינה עם הנפגע/ת ועם הנהגת הקהילה, בניסיון לברר כיצד יכולה הקהילה לתמוך בצרכי הנפגע/ת ומשפחתו/ה ככל הניתן במצב שנוצר.  

‎ב. תהליך קהילתי רחב כולל שני שלבים:  שלב ראשון-  3-4 מפגשים עם הצוות המוביל של הקהילה, במטרה לתת ידע והבנה  על שדה הפגיעה המינית במרחבים קהילתיים, ולברר כיצד מבנה הקהילה, אופייה ודפוסיה הייחודיים קשורים/ מאפשרים לפגיעה מינית להתרחש. 

השלב השני מקביל במהות ובמבנה לראשון, אך ייעשה מול הקהילה כולה. 

 סוף התהליך יכלול תוצרים – במידה ויהיה רצון בכך, כמו גיבוש צוות מצומצם שיעסוק בכתיבת תקנון או קוד אתי קהילתי בנושא מרחב מוגן ו/או הקמת צוות מוגנות יישובי.  התהליך יעשה תוך שימוש בעקרונות השיח המאחה.

‎כתיבת התקנון/קוד אתי והכשרת צוות המוגנות ייעשו ע"י גורמי מקצוע אחרים.           

‎* כל מקרה עשוי להיות סבוך, מורכב ויחודי. הבחירות ייעשו בהתאם לסיפור המקרה המדובר. 
* הבחירה בתהליך קהילתי רחב כוללת בתוכה התערבות וההסדרה, אך לא להיפך.

‎התהליכים כוללים התייחסות לגורמים הבאים:

‎1. מיפוי המצב, הצרכים ורצונות הנפגע.ומי שנפגעו.
‎2. מתן ידע לצד שנפגע, למשפחה, לכלל הקהילה.
‎3. מתן תוקף לחומרת הפגיעה מתוך רגישות לטראומה מינית בליווי הנפגעים, במעגל ראשון ושני. 
‎4. מפגשים נפרדים עם צד הנפגע וצד הפוגע תוך התנסות בשיח מאחה במקום שיח לוחמני ופוגעני במעגלים הקהילה השונים.
‎5. כלים קהילתיים הכוללים שפה, תמיכה ומעטפת (כגון עלון קהילה, דברי תורה, ערבי קהילה, תכנים בספריה).
‎6. בדיקת היתכנות תהליך צדק מאחה.

‎קהילה שתבחר לעסוק בנושא מיוזמתה ובלי מקרה פגיעה ידוע, תהנה מפירות של יצירת מנגנונים קהילתיים מותאמים ויצירת שיח המגביר מודעות וצמצום פגיעות. היא תרכוש יכולת כלים להתמודדות בריאה ואיתנה באם יתגלו פגיעות בקהילה.

‎את התהליכים מנחות/ים צוות מקצועי מבית דינה שהוכשר לכך.