מבקש מקום שקט עליו תונח הנפש לכמה רגעים בלבד..
אדמיאל קוסמן
בית דינה
מרחב המאפשר תמיכה קהילתית, הכרה והחלמה למתמודדות ומתמודדים עם פגיעה מינית.
ריפוי תרבות קהילתית, נוכח פגיעה מינית
פגיעה מינית היא לא פצע פרטי, היא פצע קהילתי ומשפחתי. לסביבה יש תפקיד מרכזי בריפוי ובהחלמה של הנפגעים וביצירת מעטפת של הכרה ותמיכה. תרבות קהילתית מיטיבה נובעת מעמדה מנהיגותית ומוסרית עמוקה הכוללת התייצבות קהילתית, נקיטת עמדה (לעיתים מורכבת) וריפוי המרקם הקהילתי.
בבית דינה תמצאו:
- ליווי והתערבות בקהילה או במשפחה
- תהליכי דיאלוג וצדק מאחה
- קורס הכשרה לאנשי מקצוע: כלים להתערבות בקהילה
- מעגלי עדות לנפגעים ונפגעות
- קבוצות הבעה רגישות טראומה: קול ותנועה | אמנות | כתיבה
- ריטריט רגיש טראומה
הפרוייקטים שלנו
התערבות במצבי פגיעה במרחב המשפחתי
"לא יכול להיות שזה קרה במשפחה שלנו!"
פתיחת סיפור של פגיעה מינית במרחב המשפחתי, בין אם במשפחה הגרעינית ובין אם במשפחה המורחבת, יכולה לטלטל ולערער את בני המשפחה עד היסוד. לעיתים, הנטייה הטבעית הראשונית, היא להכחיש את המקרה או להקטין אותו. לנסות להעניק הסברים ופרשנויות להתנהגות הפוגע/ת ובעיקר לצמצם את ההכרה בחומרת הנזק שנגרם לנפגע/ת.
בחלוף זמן, משפחות רבות חשות שלא ניתן עוד להתעלם מהסיפור ומהמחירים הרבים שהוא גובה, הן מבני המשפחה, הנפגעים המשניים, והן המשפחה כולה, כמערכת. ישנה כמיהה גדולה לאפשרות של תהליך משפחתי בו יינתן מקום והכרה לכאב ולאכזבה, אך גם סיכוי להסדרה, תיקון ואיחוי.
עמותת "בית דינה" מציעה תהליך התערבות במקרים של פגיעה במרחב המשפחתי. התהליך לוקח בחשבון קודם כל את צרכי הנפגעות.ים וטובתן.ם ואז את צרכי המשפחה כולה ולבסוף גם את צרכי מי שפגע.ה. אמונתנו, כי ניתן לצלוח סיפור כזה כמשפחה ואולי אף לצמוח ממנו.
עקרונות לריפוי תרבות משפחתית
כשמדובר בפגיעה מינית בתוך משפחה, הריפוי מורכב עוד יותר, כי הפגיעה מתרחשת בתוך המקום שאמור להיות הכי בטוח. לכן העקרונות צריכים להחזיק יחד כאב, מוגנות, נאמנויות סותרות, והבדלים במקצב: לא תמיד בני המשפחה מסוגלים להתייחס לפגיעה ביחד ובאותו זמן.
- מוגנות לפני שלמות המשפחה | בפגיעה מינית במשפחה, הרצון 'לשמור על המשפחה' עלול להפוך בטעות להשתקה של מי שנפגעו. לכן העיקרון הראשון הוא: שלמות המשפחה אינה קודמת לביטחון. הריפוי מתחיל בהכרה בכך שאי אפשר לבנות משפחה בריאה על הסתרה, הכחשה או הקרבה של הנפגעים למען שקט משפחתי.
- התייצבות והעדפת הצד הנפגע/ת ללא תנאי | נפגעים בתוך משפחה נושאים לעיתים בלבול, אשמה, בושה, נאמנות כפולה ופחד לפרק את הבית. לכן חשוב שהמשפחה תעביר מסר ברור: אנחנו מקשיבים. אנחנו לא מאשימים אותך. לא היית צריך/ה לשאת את זה לבד. גם אם התהליך המשפטי או העובדתי מורכב, ההכרה בכאב וההגנה על הנפגע/ת אינן צריכות להמתין להכרעה מלאה.
- הפרדה בין חמלה לפוגע לבין שמירת המוגנות | במשפחה יש לעיתים אהבה, תלות וקשר גם כלפי מי שנתפס בתוכה כחזק, ופגע. אפשר להכיר בכך שגם בני משפחתו כואבים, אולם חמלה אינה אומרת חשיפה חוזרת של הנפגע/ת לסיכון, לחץ, מפגשים כפויים או דרישה לסליחה. המשפחה צריכה להציב גבולות ברורים: אין מגע, אין שהות לבד עם קטינים או פגיעים, אין הפעלת לחץ דרך קרובים, ואין שימוש במעמד משפחתי כדי להשתיק.
- לא ממהרים לפיוס, גישור או 'סגירת מעגל' | בפגיעות בתוך משפחה יש נטייה לדחוף מהר ל"בואו נשב כולנו", "תדברו", "תסלחי", "הוא גם סובל", "צריך לאחד את המשפחה". אלה עלולים להיות מהלכים פוגעניים מאוד. כאשר מתאפשר תהליך דיאלוג או צדק מאחה, הוא צריך לכלול סבלנות לרצון הנפגעים וכבוד לקצב שלהם. במהלכו יתחדדו תהליכי הבנת הפגיעה והכרה בה, צער וחרטה, התנצלות כנה ולקיחת אחריות מעשית, כולל הסכמה על הסדר וכללי הקשר העתידי.
- ליווי מקצועי חיצוני לכל המשפחה | פגיעה מינית במשפחה יוצרת באופן טבעי מערכת שלמה של הכחשה, פחד, אשמה, קונפליקטים בין נאמנויות וקרעים. לכן לא נכון להשאיר את ההתמודדות רק בידי בני המשפחה, גם כשיש רצון טוב ושכל ישר. נדרש ליווי מקצועי שמבין טראומה מינית, פגיעה בתוך משפחה, ילדים ונוער, חובת דיווח, דינמיקות של סוד משפחתי, והדרכה להורים/אחים/סבים כיצד לא להוסיף פגיעה על פגיעה.
- בניית סיפור משפחתי חדש | הריפוי אינו רק 'לטפל באירוע', אלא לשנות את הסיפור המשפחתי: ממשפחה ששמרה סוד, הכחישה או לא ידעה להגן, למשפחה שמסוגלת לומר אמת, לקחת אחריות, להציב גבולות ולהגן על החלשים בתוכה. האמת החדשה אינה חייבת להיות גלויה בפני כולם, אך היא ברורה: הפגיעה לא תימחק, הנפגע/ת לא יישארו לבד, והמשפחה לא תשוב להיות מי שהיתה כאילו דבר לא קרה, אולם היא יכולה לבחור להתחזק ולהחלים מתוך השבר.
- מנהיגות משפחתית מישירה מבט | משפחה זקוקה למנהיגות בתוכה. באופן טבעי אלו ההורים שאמורים להנהיג. כאשר מתרחשת פגיעה מנהיגותם עומדת למבחן: איך קרה שהם היו שותפים לפגיעה או לא הגנו. במצבים בהם זה אפשרי, יש להחזיר אליהם את מנהיגותם. מתוך הצער, התסכול והבלבול הרב, המשבר הוא הזדמנות לצמיחה. יש ללמוד מן העבר ולקחת אחריות על המציאות בהווה ועל עתיד המשפחה. ליווי מקצועי יעזור להם לשוב לבהירות ועשייה, להוביל במשפחה תהליך מיטיב: הנפגעים שבעבר היו פגיעים ושקופים יהיו נראים וראויים. רצון הנפגעים שלא היה מובן אף לעצמם בפגיעה יישמע ויכובד. מה שקרה בסוד יקבל מילים ותיקוף מן המשפחה ובראשה ההורים, תוך שמירה על גבולות חדרי הבית שנפרצו והפיכתו למרחב בטוח למשפחה שעשתה דרך מתוך המשבר.
התערבות במצבי פגיעה במרחב הקהילתי
קהילות רבות מתמודדות עם מקרים של פגיעות מיניות בתוכן. לעיתים גם הפוגע/ת וגם הנפגע/ת הינם חלק מהקהילה. מצב זה מעורר בלבול רב, מתחים קהילתיים, פיצולי נאמנויות, כעס וחוסר אונים. פעמים רבות נגרמים משברים רוחניים, ערכיים ואידיאולוגים, העלולים לפגוע בזהות הקהילתית ובתחושת השייכות של חלקים מהקהילה, עד בחירה לעזוב.
עמותת "בית דינה" מציעה לקהילה המתמודדת עם מצב זה, התערבות קהילתית הכוללת שני תחומים:
א. התערבות קצרת מועד וניסיון הסדרה תוך התייחסות לצרכי הנפגע/ת והמשפחה, צרכי הקהילה וצרכי משפחת הפוגע/ת.
ב. הנחיית תהליך קהילתי רחב, שמטרתו הגדלת המודעות והידע בנושא פגיעות מיניות, בכדי להשיב את האמון ביכולתה של הקהילה לצמצם היתכנות של פגיעות כאלה בעתיד.
עקרונות לריפוי תרבות קהילתית
- הכרה לפני הכרעה | ריפוי קהילתי מתחיל לא בשאלה "מי צודק", אלא ביכולת להכיר בכך שיש כאב, פגיעה וטלטלה אמיתית. גם כשהתמונה מורכבת או לא שלמה, הקהילה יכולה לבחור להקשיב, להאמין שיש כאן סבל, ולא להפוך את אי־הוודאות לכלי של השתקה.
- התייצבות לצד הנפגעים | קהילה מרפאת היא קהילה שמבהירה: מי שנפגעו לא יידחקו לשוליים. הצרכים של משפחת הפוגע או של מי שמיוחסת לו פגיעה יישקלו ברגישות, אך לא על חשבון ביטחונם, קולם ומקומם של הנפגעים.
- הנהגה מחזיקה ולא מבוהלת | ריפוי דורש 'מבוגר אחראי' קהילתי: הנהגה שמסוגלת לשלב ידיים, לפעול בענווה ובאומץ, לשתף את הקהילה במה שניתן, להרגיע בלי לטשטש ולהציב גבולות בלי להבעיר מלחמת מחנות.
- מוגנות כמעשה תיקון | הריפוי אינו רק רגשי, אלא גם מעשי. הקהילה צריכה לעדכן כללי מוגנות, לייצר כתובות פנייה אמינות, להציב גבולות ברורים, ולבנות מחדש תחושת ביטחון. עצם ההתייחסות וההכרעה לטובת מוגנות יוצרות חוויה מתקנת מול שנים של שתיקה או הפקרה.
- שיח מאחה, לא משתיק | קהילה מרפאת אינה דורשת "לחזור מהר לשגרה", אלא יוצרת מרחב שבו אפשר לדבר על כאב, פחד, אחריות ואמון בלי לפרק את הקהילה למחנות. השיח המאחה לא מטייח ולא משתיק, הוא מאפשר לקהילה להישיר מבט למה שנפגע, ללמוד, לקחת אחריות, ולבנות מחדש אמון.
מעגלי עדות
אנו מזמינות אותך, שחווית פגיעה מינית, להגיע ולהניח את נפשך במקום שקט, ולו לשעה. זו הזמנה למפגש בו עדותך על הפגיעה שעברת תתקבל כפי שחווית אותה וכפי שתסופר. ללא מטרה לחריצת דין צודק וענישה. את מעגל העדות מובילות שלוש נשים בעלות סמכות קהילתית מעולם הרוח, המנהיגות והטיפול. מעגל העדות מיועד לנשים ולגברים (להרכב מצטרף גבר כשלישי בהתאם למגדר הפונה).
עדות או עדים נוספים יוכלו להצטרף גם הם לפי רצונך. במעגל זה ניתן להניח משהו ממשא הכאב, הצער והבדידות נוכח אוזן קשבת ולב פתוח. בכוחה של קהילה קשובה ומתקפת לאפשר החלמה. פעמים רבות נעדרת יכולת זו מהמרחב בו התרחשה הפגיעה ומתן העדות בפני בית דינה יכול למלא חלל זה.
תשלום עבור מעגל עדות (סה"כ תשלום עבור 3 מפגשים) – 1200 ש"ח.
*הנחה תתקבל בעת הצורך.
הצוות שלנו
נעמה פלסר
מנכ"לית בית דינה
פסיכותרפיסטית גופנית, מטפלת בטראומה ובטראומה מינית בשיטת S.E. מייסדת בית דינה.
הרבנית כרמית פיינטוך
מנהלת שותפה
רבנית קהילת אילנא דחיי בירושלים, ר"מית בבית המדרש מגדל עוז, מייסדת בית דינה.
סופי חיים
רכזת ארגונית של בית דינה
אשת חינוך ויועצת חינוכית
עו"ד שוקי למברגר
יעוץ משפטי
לשעבר משנה לפרקליט המדינה, בעל ידע נרחב וניסיון בתחום המשפט הפלילי, המנהלי והציבורי.
דנה כהן
רכזת מעגלי עדות
מורה לתנועה ולמודעות גוף. מחברת הספר "אהבה למעשה".
ועד מנהל
אורי שרמן
מנהל מרכז אורשינא, מרחב חברתי-טיפולי לנערים וצעירים שעברו פגיעה מינית, עמותת עלם. פעיל חברתי, מטפל ומרצה בתחום הטראומה המינית.
מרים אליאש
מרים אליאש, אמא ירושלמית, מפתחת ידע בתחומי קהילה וחברה ומומחית בכתיבה ופיתוח תכניות אסטרטגיות. בלימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
רוני רוזנס
מטפלת בחרדות נהיגה מתמודדת עם פגיעה מינית מהילדות, בתהליכי ריפוי ותיקון ומתנדבת בקהילה בתחומי המוגנות והסיוע בשעת חירום.
הרב יוני רוזנצוויג
הרב יוני רוזנצוויג הוא רב קהילת נצח מנשה בבית שמש ומייסד מעגלי נפש, המרכז להלכה קהילה ובריאות הנפש.
בלו גרינברג
סופרת, מרצה ופעילה מרכזית בתחומי הפמיניזם היהודי והדיאלוג. בלו מקדישה את ששת העשורים האחרונים לקידום נושאים אלו מתוך תחושת שליחות וזכות.
פרופ' רונית עיר-שי
מרצה בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן ועמיתת מחקר במכון הרטמן. חוקרת הלכה, מיניות ומגדר ופמיניזם דתי.
הרבנית מיכל נגן
הקימה ומובילה את המכינה הקדם צבאית הראשונה לנשים דתיות מזה 20 שנים. בשנת 2021 התפרצה אצלה פוסטראומה מורכבת עקב תקיפה מינית מתמשכת שחוותה בילדותה. שיתפה את הציבור בבלוג שזכה לעשרות אלפי קוראים. נבחרה ע"י מגזין פורבס לאחת הנשים המשפיעות בישראל לשנת 2023.
תכנים
פעילויות
יצירת קשר
ניתן להשאיר פרטים, נחזור אליך בהקדם
מוזמנות ומוזמנים ליצור קשר, לשאול ולדבר